למה יותר ויותר מעסיקים בישראל מחזירים את העובדים למשרד?

המגמה החדשה: האם שמתם לב שלאחרונה יותר ויותר בוסים קוראים לנו לחזור למשרד? אם בתקופת הקורונה התרגלנו לעבוד מהבית בפיג'מה, בשנת 2023 ו-2024 המגמה מתחילה להתהפך. כמעט שלוש שנים אחרי מגפת הקורונה, לא מעט חברות בארץ מחזירות את עובדיהן לעבודה מהמשרד או לפחות מגדירות גבולות חדשים לעבודה מהבית. כך למשל, חברת Wix הודיעה לעובדיה על מודל של 4 ימי עבודה במשרד ויום אחד מהבית – צעד שנועד לחזק את המפגשים והחיבור בין העובדים, תוך שמירה על קצת גמישות. חברות גדולות נוספות הלכו בכיוון דומה: בחברת הגיימינג Playtika צמצמו את ימי העבודה מהבית מ-2 ל-1 בלבד כדי להתמודד עם "אתגרי התקופה" ולהגביר אינטראקציה וחדשנות בין העובדים. אפילו מעבר לים המגמה מורגשת – ענקיות כמו אמזון ואפל קראו לעובדים להגיע יותר למשרד, אם כי צעדים אלה נתקלו לעיתים בהתנגדות מתוך החברה (למשל כשטים קוק מאפל ניסה לחייב 3 ימי משרד בשבוע ועובדים מחו בטענה שגם עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה). ייתכן שגם השינויים בשוק תרמו לתופעה: אחרי גלי קיצוצים ופיטורים בהייטק, למעסיקים היום קל יותר לדרוש חזרה למשרד, כי העובדים יודעים שהכוח פחות בידיים שלהם ועלולים להסס להתנגד. אבל למה בעצם כל כך הרבה מעסיקים רוצים אותנו פיזית במשרד, ואיך זה משפיע על כולנו? בואו נצלול לסיבות – ולהשלכות.

למה המעסיקים רוצים את כולם במשרד?

בואו נודה באמת – יש לא מעט סיבות שבגללן בוסים מעדיפים לראות אותנו ליד השולחן במשרד ולא דרך הזום. סיבה מרכזית היא עניין הפרודוקטיביות והשליטה: לא כל המנהלים משוכנעים שהתפוקה מהבית גבוהה כמו במשרד. למעשה, בסקר עולמי גדול של מיקרוסופט ב-2022 נמצא שרוב העובדים (87%) הרגישו שהם עובדים מהבית באותה יעילות או אפילו יעיל יותר מאשר במשרד, אבל למעלה ממחצית המנהלים (54%) לא היו משוכנעים בכך. במילים אחרות, יש פער תפיסתי – העובדים מרגישים פרודוקטיביים בבית, אך חלק גדול מהמעסיקים חושש שבבית אנחנו "מורחים את הזמן". הפער הזה יוצר אצל מנהלים מסוימים מה שמכונה "פרנויה של פרודוקטיביות"– חשש שהעובדים מרחוק לא באמת נותנים 100%.

סיבה נוספת היא שיתוף פעולה וחדשנות: רבים מהמעסיקים מאמינים שכשכולם יחד במשרד, נוצרת סינרגיה שקשה לשחזר מרחוק. העבודה המשותפת פנים אל פנים מאפשרת סיעור מוחות ספונטני, שיחות מסדרון מועילות, וחניכה ישירה לעובדים חדשים. ב-Playtika למשל נימקו את קיצוץ ימי העבודה מהבית בצורך להחזיר אינטראקציה וחדשנות בין העובדים – דברים שלדבריהם נפגעו כשרבים ישבו בבית. צוותים יצירתיים מרגישים לפעמים שקל יותר להעלות רעיונות כשהם חולקים פיצה בחדר ישיבות מאשר במסך מפוצל בזום. גם תרבות ארגונית וגיבוש צוותי מדורגים גבוה בסיבות: מנהלים חוששים שקשרי העבודה נחלשים מרחוק, שהעובדים מזדהים פחות עם החברה, ושה"DNA" הארגוני מתמסמס אם כל אחד עובד בבועה בבית. הנוכחות במשרד נתפסת ככלי לחיזוק תרבות החברה – הרבה יותר קל להרגיש שייך כשפוגשים קולגות פנים אל פנים, צוחקים יחד בהפסקת קפה ומכירים אחד את השני מעבר למשימות היומיומיות.

לבסוף, יש עניין של סגנון ניהול ובקרה: יש מנהלים שפשוט מרגישים בטוחים יותר כשהצוות נמצא בטווח ראייה. עבורם, עובדים בבית = חוסר ודאות. במשרד הם יכולים "להציץ" שהכל מתנהל, לגשת לעובד ולתת הערה במקום, ולוודא שדדליין מתקרב לא מתפספס. זה לא בהכרח נובע מחשדנות רעה – לפעמים זו פשוט הדרך הישנה והמוכרת להם לנהל. כשהשוק נהיה יותר תחרותי והלחצים עולים, אפשר להבין למה מנהלים חוזרים לאינסטינקט הבסיסי: לקרוא לכולם חזרה לעמדה במשרד, היכן שאפשר לראות שהעבודה נעשית.

איך זה משפיע על העובדים?

השינוי הזה בהחלט מעורר תגובות מעורבות בקרב העובדים. רבים מאיתנו התרגלו לטוב שבנוחות של הבית: בלי לעמוד בפקקים בבוקר, עם אפשרות לבלות יותר זמן עם הילדים או לטפל בסידורים, ואפילו חסכנו כסף על דלק ואוכל בחוץ. לכן כשמודיעים לנו פתאום לחזור ליותר ימים במשרד, זה מרגיש קצת כמו צעד אחורה. סקר של Deloitte בישראל מצא שכ-75% מהעובדים שכבר עובדים במודל היברידי סבורים שאם יחייבו אותם לחזור למשרד חמישה ימים בשבוע, זה יגרום לפגיעה משמעותית ברווחה ובאיכות החיים שלהם במילים פשוטות, רבים חוששים שאיבוד הגמישות יקשה עליהם לשמור על איזון בין העבודה לחיים הפרטיים.

הנתונים מחזקים את התחושה הזו: כשליש מהשכירים בישראל (בסביבות 32–35%) העידו בתחילת 2023 שהם עובדים מהבית לפחות יום אחד בשבוע – בעוד שלפני הקורונה האחוז היה זניח, רק כ-4% מהעובדים עבדו מהבית באופן קבוע ב-2019. כלומר, בתוך כמה שנים עברנו ממצב שעבודה מרחוק הייתה נדירה, למציאות שבה עבור מאות אלפי עובדים יום-יומיים בבית זה הנורמה. אפשר להבין למה הם לא רוצים לוותר על ההטבה הזו כל כך מהר. יתרה מכך, העובדים התרגלו להיות בררנים יותר: היום כמעט כל מועמד בראיון עבודה ישאל מיד "כמה ימים מהבית יש בתפקיד?" – זה הפך לשאלה הראשונה אצל רבים, ונמצא בראש סדר העדיפויות מבחינתם. אם חברה תגיד "אין בכלל עבודה מהבית", יש סיכוי טוב שהמועמד פשוט יבחר במשרה אחרת גמישה יותר, אפילו בשכר מעט נמוך יותר.

חשוב גם להזכיר שיש מחיר לחזרה מלאה למשרד מבחינת שימור טאלנטים. סקרים גלובליים מראים שקרוב למחצית מהעובדים שהתחילו לעבוד מהבית בתקופת הקורונה יחשבו להתפטר אם יכריחו אותם לשוב ל-100% עבודה מהמשרד במילים בוטות, מעסיק שדורש מכל העובדים להיות כל השבוע במשרד עלול "לירות לעצמו ברגל" – הוא מסתכן לאבד עובדים טובים שיעריכו גמישות במקום אחר. העובדים למדו בשנים האחרונות שהם יכולים להיות פרודוקטיביים גם במתכונת גמישה, והרבה מהם לא מוכנים לחזור לכללים הישנים של 9 עד 5 במשרד, חמישה ימים בשבוע.

עם זאת, התמונה אינה שחור-לבן. ישנם גם עובדים – במיוחד צעירים מאוד או כאלו שחדשים בשוק העבודה – שמרגישים שהם מפסידים משהו בעבודה מרחוק. חלקם דווקא מתרגשים לחזור למשרד אחרי הבידוד של השנים האחרונות: הם מתגעגעים לשיחות המסדרון, ליציאה לצהריים עם הצוות, ולאנרגיה שיש בעבודה צוותית במשרד. עובדים בתחילת הקריירה לעיתים צריכים יותר חניכה והכוונה, ומהבית קשה להם "ללמוד את רזי המקצוע" בלי לשאול שאלה למישהו ליד. בנוסף, הבית לא תמיד אידיאלי – יש מי שאין לו פינת עבודה שקטה, או שבבית יש ילדים קטנים והסחות. לכן עבור חלק מהעובדים, לפחות כמה ימים במשרד זה דבר חיובי ומבורך. למעשה, מחקר בישראל הראה שעובדים במתכונת היברידית (גם בבית וגם במשרד) דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מהאיזון בין עבודה לחיים לעומת אלו שעובדים רק במשרד – 65% שביעות רצון אצל ההיברידיים, לעומת 58% בקרב עובדי משרד בלבד. נראה שהשילוב הגמיש נותן לרבים "את הכי טוב משני העולמות". לכן מה שרוב העובדים מבקשים זה לא לוותר לגמרי על המשרד, אלא את החופש לבחור ולהגמיש – יום-יומיים בבית כדי לנשום, ועוד כמה ימים ביחד במשרד כשצריך.

המודל ההיברידי – פשרה ששווה זהב

כאן בדיוק נכנס לתמונה המודל ההיברידי כפתרון ביניים. העבודה ההיברידית מציעה את הטוב משני העולמות: גם וגם במקום או-או. בחברות רבות, במיוחד בענפי ההייטק, המודל הזה הפך לנורמה בעקבות הקורונה. המשמעות היא שהעובדים מגיעים למשרד בחלק מימי השבוע, ובשאר הימים עובדים מרחוק (מהבית או מכל מקום לבחירתם). כך, גם המעסיק שומר על מפגש צוותי וקשר ישיר, וגם העובד נהנה מגמישות ונוכחות ביתית חלק מהזמן.

נכון להיום, רוב מוחלט מהמעסיקים בארץ כבר אימצו באופן כזה או אחר את ההיברידי. לפי נתוני Deloitte, 87% מהחברות בישראל מאפשרות לעובדים שלהן לפחות יום אחד בשבוע של עבודה מרחוק. ברוב המקרים מדובר על 2-3 ימי עבודה מהבית והשאר במשרד, אם כי יש גם ארגונים שמרנים יותר שנותנים רק יום בבית ומחייבים ארבעה ימים במשרד. למה המודל הזה כל כך פופולרי? כי הוא באמת יוצר מצב של Win-Win: המעסיקים רואים שהתפוקה לא נפגעת ואפילו מרוויחים עובדים מרוצים יותר, בזמן שהם עצמם יכולים לחסוך בעלויות תפעול (למשל, אם פחות שולחנות במשרד תפוסים בכל רגע – אולי אפשר לשכור משרד קטן יותר ולחסוך בשכר דירה). מן הצד השני, העובדים זוכים ליותר איזון בחיים, פחות שעות בפקקים, ויכולת לעבוד בצורה שמתאימה לסגנון שלהם. לא פלא שבסופו של דבר ההיברידי הפך מפתרון זמני בתקופת הקורונה למודל עבודה מקובל ומבוסס שמשרת את שני הצדדים.

נכון, בחודשים האחרונים ראינו כמה חברות שמנסות למשוך קצת חזרה לכיוון המשרד (כפי שהזכרנו, יש ירידה קלה בחלק מהמשרות המוגדרות "היברידיות" בלוחות הדרושים בהייטק בין 2023 ל-2024). אבל לפי המומחים זו בסך הכל התיישרות קטנה ולא שינוי מגמה משמעותי – העבודה ההיברידית כאן כדי להישאר. אפילו באמזון, שיצאה בכותרות עם "חזרה למשרד", בפועל רוב העובדים שם ימשיכו לעבוד יומיים מהבית לפחות. למעשה, כפי שציינה אחת המגייסות בישראל, כמעט ואין חברות בארץ שדורשות מהעובדים שלהן להגיע כל חמשת ימי העבודה למשרד מלא. כולם מבינים שהעולם השתנה: אפילו במגזר הציבורי השמרני החלו לאפשר לעובדים יום עבודה מהבית בשבוע, דבר שהיה בלתי נתפס לפני כמה שנים. מה שאנחנו רואים עכשיו הוא לא ויתור על ההיברידי, אלא ניסיון לנהל ולייעל אותו. חברות מחדדות נהלים – למשל לקבוע "יום קבוע" שבו כולם מגיעים למשרד לישיבות ולמפגשים, ובשאר הימים גמישות מלאה. כך מוצאים איזון: גם סדר ותקשורת כשצריך, וגם שימור הגמישות שהעובדים אוהבים. בשורה התחתונה, מסתמן שהעתיד הוא לא שחור או לבן (רק משרד או רק בית), אלא מודל משולב שבו שני הצדדים מנסים להרוויח מהיתרונות של כל אפשרות.

חללי עבודה גמישים: הפתרון החכם להיברידי (ע"ע Mindspace)

אז נניח שהסכמנו שהכיוון הוא מודל היברידי – איך מיישמים אותו נכון, במיוחד מבחינת סביבת העבודה הפיזית? הרי אם העובדים לא במשרד כל השבוע, אולי אין טעם לחברה להחזיק משרד גדול ויקר שרוב הזמן עומד חצי ריק. כאן נכנסים לתמונה חללי העבודה הגמישים, כמו אלו שמציעה רשת Mindspace בישראל. הרעיון פשוט: במקום לשכור משרד קבוע עם חוזה לכמה שנים, חברות יכולות לשכור חלל משרדי משותף וגמיש לחלוטין, בתנאים שמתאימים בדיוק לצרכים שלהן. זה יכול להיות שולחן יחיד לפרילאנסר, חדר צוות לחברה קטנה, או כמה משרדים לחברה בינונית – והכל בתשלום חודשי ללא התחייבות לטווח ארוך. אפשר גם להתרחב או לצמצם בקלות לפי הצורך. המודל הזה תפס תאוצה בדיוק בגלל השינוי בהרגלי העבודה, והוא מתלבש נהדר על טרנד ההיברידי.

בחללי עבודה גמישים, החברה לא צריכה לדאוג לשום דבר מעבר לעבודה עצמה. הכל כלול בדיל: חלל מאובזר, ריהוט, אינטרנט מהיר, חשמל ומים, ניקיון, אבטחה, קפה ותה חופשי – ואפילו בירה מהבר לפעמים. המעסיק מקבל משרד פרטי בלי כאב הראש של לנהל משרד. זה בדיוק ה"שקט הנפשי" שפתרון כזה נותן: לא צריך להתעסק עם חשבונות ותפעול, כי מפעילי החלל עושים זאת. עבור חברות זה יכול להיות גם חיסכון כספי משמעותי, במיוחד אם במילא אין צורך במשרד 24/7. הרי למה לשלם ארנונה, חשמל, ניקיון ושירותי ניהול על חלל שבחצי מהזמן ריק? בחלל גמיש משלמים רק על מה שמשתמשים בפועל, ומשאבים יקרים כמו חדרי ישיבות או מטבח מאובזר פשוט מתחלקים בין כל החברות במתחם (מה שמקטין עלויות לכולם).

יתרון גדול נוסף הוא היכולת להתרחב ולהצטמצם בלי דרמות. סטארטאפ שגדל מהר מ-5 עובדים ל-15 עובדים? במקום לחפש משרד חדש, לחתום על חוזים ולעבור דירה – פשוט מבקשים מהחלל הגמיש עוד כמה עמדות או חדר נוסף. אותו דבר אם חס וחלילה צוות קטן – אפשר לצמצם בלי להיתקע עם חדרים ריקים. כבר היו מקרים של חברות שהתחילו בחלל כזה עם שני עובדים בשולחן קטן, ותוך זמן קצר גדלו לצוות של תריסר – ובמקום לעבור משרד, פשוט עברו למשרד גדול יותר באותו חלל משותף. ב-Mindspace מספרים למשל על יזם שהתחיל אצלם עם שני שולחנות בלבד, וכעבור זמן מה כבר ניהל סטארטאפ עם 12 עובדים – ועדיין נשאר באותו בניין, באותו מרחב, רק שכר חדר גדול יותר כשנדרש. הגמישות הזו שווה זהב לחברות בצמיחה.

חללי עבודה גמישים מותאמים במיוחד לעבודה ההיברידית של היום. חברות יכולות, למשל, לקחת מנוי היברידי שבו העובדים מגיעים לחלל המשותף רק במספר הימים שהוסכם עליהם, או להשתמש במודל של "כרטיסיות" למשרד – נוכחות לפי צורך. Mindspace מציעה מוצר כזה (Hybrid Membership), שמאפשר לעובדים לעבוד מהבית רוב הזמן אבל לקבל עמדת משרד וכל השירותים כשהם צריכים. עבור המעסיק זה אומר שהוא לא משלם על משרד ריק, ועבור העובד – יש תמיד איפה לנחות כשעבודה מהבית לא מתאימה (למשל אם יש רעש בשכונה, או כשצריך פגישת צוות). מעבר לכך, העובדים נהנים מתנאים שרק חלל משותף יכול לספק: משרדים מעוצבים לעילא, טרקלינים נוחים, חדרי ישיבות מאובזרים, phone booths לשיחות שקטות, פינות קפה וכל טוב. האווירה בדרך כלל צעירה, דינמית ומלאת השראה – רחוק מהחדגוניות של קיוביקל בשכר דירה רגיל. יש אפילו אירועי קהילה, Happy Hours ושיעורי יוגה לפעמים, מה שהופך את מקום העבודה לחוויה חברתית. עבור עובדים רבים (במיוחד צעירים), סביבת העבודה עצמה היא חלק משמעותי מהסיפוק בעבודה, וחלל גמיש ומדליק יכול להיות בונוס רציני מבחינתם.

נקודה חשובה היא המיקום ונוחות ההגעה. במקום משרד אחד קבוע, חללי עבודה משותפים לרוב מפעילים כמה וכמה סניפים במיקומים שונים – מה שמאפשר לחברה לבחור היכן יש כיום סניפים במספר אתרים מרכזיים: בתל אביב יש את סניף אחד העם, רוטשילד ולה-גוארדיה, ויש להם גם סניפים בהרצליה ואפילו בקיבוץ יקום שבשרון. כך, חברה שמעסיקה עובדים המפוזרים גאוגרפית יכולה למעשה לתת לכל עובד להגיע לחלל שקרוב לבית שלו. עובדים מחיפה? גם שם יש סניף מכובד ומרשים ולכן המרחק גם לא מהווה בעיה. הגמישות הזו שוברות את המשוואה ש"כולם צריכים לנסוע לאותו משרד מרכזי מדי יום". אפשר לפצל צוותים בין סניפים, או לקבוע ימי עבודה מרוכזים בסניף המרכזי וימים אחרים שכל אחד בבחירתו.

תכל'ס, מה יוצא למעסיקים מבחירה בחלל עבודה גמיש לעומת משרד פרטי? הנה כמה יתרונות בולטים למודל הזה, שכדאי למנהלים ומעסיקים לקחת בחשבון:

• חיסכון בעלויות: אין צורך בהתחייבות לשכירות ארוכת טווח על שטח משרדים גדול. המודל הגמיש מונע מצב שמשלמים על חלל שאינו מנוצל. בנוסף, בעל החלל מספק את כל השירותים (ריהוט, חשמל, מים, ניקיון, אינטרנט) בתוך מחיר השכירות, כך שהוצאות תפעוליות מצטמצמות דרמטית. לא תמצאו את עצמכם בסוף חודש עם חשבון חשמל מנופח כי מישהו שכח לכבות את המזגן במשרד ריק.
• גמישות מלאה לצרכי העסק: ניתן להגדיל או להקטין את מספר העמדות כמעט בין לילה. גדלתם מ-10 ל-15 עובדים? אין בעיה – מוסיפים עוד כמה שולחנות או חדר. צמצמתם פעילות? אפשר לרדת לחלל קטן יותר בחודש הבא. אין צורך במעברי משרד מתישים – החלל הגמיש גדל או קטן איתכם באופן חלק.
• נוחות ותפעול פשוט: כל הלוגיסטיקה מנוהלת על ידי מפעילי החלל. לא צריך להתעסק עם תיקוני תחזוקה, הזמנת טכנאי אינטרנט או מילוי מלאי במטבחון – הכל מתוקתק. יש מנהל קהילה במתחם שדואג לצרכים השוטפים. ככה המנהלים בחברה יכולים להתמקד 100% בעבודה ובצמיחת העסק, במקום לנהל משרד.
• אטרקטיביות למועמדים ולעובדים: סביבת עבודה חדשה, מעוצבת ומתקדמת היא קלף משיכה משמעותי. עובדים אוהבים להגיע למשרד כשמחכה להם קפה טוב, חללים נוחים להפסקה, וגם אפשרות לפגוש אנשים חדשים מחברות אחרות. זה מוסיף עניין, השראה ורעננות ליום העבודה. בנוסף, עצם העובדה שהחברה בוחרת במודל מודרני וגמיש מעבירה מסר שהיא מתחשבת ברווחת העובד – וזה מגביר נאמנות ומוטיבציה.
• פריסה גאוגרפית ונגישות: עם חללי עבודה גמישים, כבר לא חובה שכל העובדים יסעו לאותו מיקום. אפשר לפצל ימי עבודה לפי סניפים, לאפשר לעובדים מהפריפריה להשתמש בחלל קרוב לביתם, ובכך להקל עליהם את החיים. זה פותח אפשרויות לגייס כישרונות מאזורים רחוקים יותר, כי כבר אין צורך שייגרו קרוב למשרד. חברות גלובליות כבר מנצלות את זה לגייס מכל העולם – אבל גם בתוך ישראל, למה לא להעסיק מישהו מעפולה למשל, ולאפשר לו ימים במרחב עבודה בחיפה כשצריך?

בסופו של דבר, חללי עבודה גמישים הם פתרון חכם לעידן שאחרי הקורונה. הם מאפשרים לחברות להחזיר את העובדים למשרד – אבל בתנאים חדשים, שמותאמים למציאות ההיברידית. המעסיק מרוויח עובדים שמחים ופרודוקטיביים, בלי עלויות מיותרות ועם גמישות תפעולית גבוהה. העובדים מרוויחים את שני העולמות – גם חופש לעבוד מהבית כשנוח, וגם מקום מקצועי לפגוש את הצוות ולשמור על שגרת עבודה חברתית כשצריך.

אז שנסכם?

בשורה התחתונה: שוק העבודה הישראלי מגלה שה"משרד" לא נעלם – הוא פשוט משנה צורה. יותר ויותר מעסיקים מחזירים את העובדים למשרד, כן, אבל לא כדי לחזור להרגלים הישנים שלפני 2020. במקום זאת, הם מאמצים מודלים חדשים וגמישים כמו עבודה היברידית ופתרונות של חללי עבודה משותפים. מי שידע לשלב בחוכמה בין גמישות לנוכחות, כנראה ירוויח את הנאמנות והיעילות של עובדיו, וגם יחסוך בהוצאות. בסופו של יום, עבודה היא מה שעושים – לאו דווקא המקום שבו עושים אותה. והעתיד, כך נראה, שייך למי שמבין את זה ומסתגל לרוח הזמן.

נראה לנו שאם הגעתם עד פה- הגיע הזמן לקבוע סיור בחללי העבודה של מיינדספייס ולהתרשם בעצמיכם